עוד תיק אחד וזהו

בשונה מהתיקים הסרוגים שמככבים פה בבלוג, את התיק הזה, קניתי במתנה מזמן מזמן, הוא היה מושלם בחלון הראוה בחנות יד שניה ביפו, וישר חשבתי על אחת מהאחיות שלי, שיום ההולדת שלה היה אז קרוב.
ואז הבאתי לה אותו, תראי, אמרתי לה,  קניתי לך תיק (ובלב ממש קיויתי שהיא תגיד שהוא יפה, אבל לא בשבילה, כי קצת רציתי אותו לעצמי)
והיא הסתובבה סביבו, כמעט כמו במחזמר, ואמרה לי שזה נורא יפה מצדי, ותיק כזה הוא בדיוק היא, אבל עם הרצועה הזאת אין סיכוי שהיא תלך איתו בחיים.
טוב, חשבתי על זה קצת, ממש מעט.
לסרוג רצועה במקום המקורית, עשויה משרשרת מתכת זה לא ענין מסובך.
וזה מה שעשיתי.
וככה התיק נראה כמו שהיה ביום ששמתי עליו עין, שהיה דיי מזמן, בחנות הזאת ברחוב עולי הגרדום ביפו

efrat-bag7

וככה הוא היה מונח לי על השולחן, התיק המשגע הזה, עם ההתלבטות מאילו חוטים לסרוג את הידית החדשה.
זה לקח המון זמן, והרבה כוסות קפה ואגרטלי פרחים התחלפו מאז, אבל התמונות, שלעיתים נלקחות בשעה מאוחרת בלילה, לא ממש משקפות את זה.

efrat-bag6

באיזשהו שלב ההחלטה נפלה, סריגת אייקורד בשתי מסרגות, בחוט שצבעו קרוב מאוד לצבע הרקע של התיק עם הפרחים העליזים והצבעוניים.
ואחרי שסיימתי לסרוג אותו, (ההוראות בהמשך)
ניתקתי את הרצועה המקורית, ותפרתי את האייקורד אל התיק.

efrat-bag5
סריגת אייקורד:
כמה פרטים חשובים:
למרות שחשוב לסרוג במסרגות התואמות לעובי החוט, הקשר בין עובי החוט ועובי המסרגות בסריגת אייקורד אינו עקרוני. כלומר, אפשר לסרוג אייקורד בחוט מקרמה של ארטלנד (כמו זה שבתמונה) במסרגות מספר 5, 6 או 7. מאחר והחוט אינו גמיש, התוצאה תהיה דומה.
סריגת אייקורד היא סריגה עיגולית, וזה ממש בסדר אם צפיתם בסרט כמה פעמים לפני שהתחלתם לסרוג
1. נעלה בין 3-5 עיניים על מסרגה עגולה, ונחזיק את המסרגה כך שהמסרגה נמצאת ביד ימין שלנו, העיניים בצד ימין של המסרגה וזנב החוט, והחוט עצמו נמצאים בצדה השמאלי של המסרגה, קרוב אל הקצה שלה.
2. ״נסיע״ את העיניים שהעלינו אל המסרגה הרחוקה ונמשוך אותה אלינו.
כעת, העיניים יהיו בקצה המסרגה השמאלית, והחוט וזנבו משמאל לעיניים.
3. נעביר את החוט אל מאחורי העיניים והמסרגה, ונסרוג שורה אחת
4. בסיום השורה ״נסיע״ שוב את העיניים אל המסרגה הרחוקה מאיתנו ונמשוך את הסריגה, בלי להפוך אותה, כאשר העיניים נמצאות בקצה המסרגה והחוט והזנב בצד הפנימי שלה, זה הפונה אל החוט המקשר של המסרגה
5. נחזור על השלבים 3 ו-4 עד שנגיע לאורכה הרצוי של הידית
6. אם אתם סורגים בשתי מסרגות שאינן מחוברות ביניהן, או בשתי מסרגות קרושה, העבירו את העיניים מהמסרגה הימנית אל המסרגה השמאלית, כאשר החוט והזנב עוברים ראשונים ונמצאים על המסרגה לכיוון ההפוך לסריגה, ותתחילו את הסריגה כאשר החוט נמצא מאחורי האייקורד.
אחרי ארבע חמש פעמים נראה התחלה של גליל שילך ויגדל עד כמה שנסרוג ונגדיל אותו.
בסיום הסריגה נעביר את החוט בתוך העיניים, נחזק, ונעלים את שארית החוט בתוך השרוך שנוצר.
הנה סרט הדרכה, הוא לא מאוד קצר (ארבע דקות) ואני מסבירה בו במלים איך לסרוג אייקורד במסרגה אחת עגולה, ואף בשתי מסרגות נפרדות

בסוף, באיזה צהריים אביביים, מאיה, האחיינית שלי, זאת שאמא שלה קיבלה בסוף את התיק, עברה בסטודיו וביקשתי ממנה להחזיק את התיק לרגע כמו שהיתה מחזיקה אילו היה שלה, היא ביישנית, הילדה הזאת, וחוץ מזה, מיהרה נורא ללכת לפעולה בצופים, אז מהר מהר צילמנו כמה תמונות, ובינתיים, עד שכתבתי וערכתי ועברתי על הכל, התיק הגיע ליעדו ואחות אחת מאושרת 🙂

efrat-bag2efrat-bag3

תיק בדוגמת לבבות

לא ברור מה יש לנו מלבבות, לנטע ולי, מה שבטוח זה שלפעמים, אפילו בלי להתכוון, פתאום צומחים לנו כמה על תיק, או על חולצה, ואפילו בתוך הלב ממש.
וככה קרה שתיק, שהתחיל לפני דיי הרבה זמן בעצם בסריגת ליפוף של חוטי כותנה דקים בכל מיני צבעים מעל חוט טריקו, והסריגה שלו, במסרגה אחת היתה אמורה להסתיים מזמן, נעצר פתאום וחיכה אולי שהחורף קצת יתקדם, ואולי כי לא כל כך אהבתי את הצבעים שלו.
פעם, בסדנת כתיבה שלמדתי בה, המנחה סיפרה שכששאלו את אחד הסופרים המפורסמים מה הוא עושה כשהעלילה נעצרת, הוא ענה לה ״משנה את מקום העלילה״
אני לא חושבת שחשבתי על העלילה עם התיק הזה, אבל כשהוא נעצר, התחלתי לפרום ולהעלים אותו, ותלמידות שהיו בסטודיו באותה השעה אמרו לי ״זה לא תיק שנועד לפרימה״
ובזה הן קבעו בעצם, שהעלילה של התיק הזה תימשך.

Slide1

וכמו בתמונות, ככה התיק הזה נראה בהתחלה עם העוצמה הזאת של הצבעים,

Slide2

אבל האפרסק הזה היה יותר מדי, ודמיינתי את השקט של החוטים התכלכלים הדקים של חלומות סרוגים,  וכך קרה שבמקום להמשיך את הסריגה במסרגה אחת, לקחתי שתי מסרגות והעליתי עיניים מסביב לתיק, והמשכתי את הסריגה בשתי מסרגות (במספר 6.5).
כדי לדייק במספר העיניים שצריך להעלות על גבי העבודה, צריך לסרוג דוגמית קטנה, ולמדוד כמה עיניים נכנסות ב-10 ס״מ, בדוגמית, וגם בתיק, ואז לחשב את היקף התיק, ולהכפיל את מספר העיניים שנכנסו לנו בתוך 10 ס״מ בהיקף התיק לחלק ל-10.
במקרה של התיק שסרגתי, היו בדוגמת הקרושה המלופפת מעל 120 עיניים, וכדי להגיע ל-100 עיניים בשתי המסרגות  הייתי צריכה לדלג כשהעליתי את העיניים בשתי מסרגות, ולהקפיד על הספירה, אז דיגלתי על עין אחרי כל חמש עיניים שהעליתי, והספירה הסתדרה.
הסריגה בשתי מסרגות, למי שאוהב, ורגיל, היא זורמת, והרעיון הוא לסרוג את התיק במסרגות עגולות, ככה שרוב הזמן נסרוג סריגת ימין, ורק כאשר נגיע לדוגמה נסרוג בסריגת שמאל.
והנה הדוגמה, אפשר לשמור אותה כתמונה ולסרוג אותה גם בטפסטרי קרושה, אם רוצים, או לרקום איקסים.
Slide1

זאת דוגמת הלב, באפור , בגלל האור של הצבעים, ולפני שהפכתי את העיניים של הלב לסריגת שמאל

Slide2

הצבעים הצבעים

Slide2

כיס הבטנה חורץ לשון

Slide3

בכל זאת יש לו נימוסים, אז כשאני מעירה, והוא משתתק

Slide2

ובסוף בסוף, לפני השיר
ככה התיק נשען על אבן בכניסה לסטודיו, בדיוק כשאני מחפשת את המפתחות
(ולא, הם לא בפנים….)

Slide1

כמה הערות
-אפשר לסרוג את התיק בדוגמת שתי המסרגות עם חוט ריבון, יש מבחר נאה מאוד של החוטים האלה בהמון חנויות, והוא מתאים לשתי מסרגות במספרים שונים (תלוי במתח הסריגה שלכם)
-אפשר בהחלט לסרוג אותו בדוגמת קרושה, כמו שכתוב למעלה, ואז נסרוג במסרגות מס 5.5-7, שוב, זה תלוי במתח הסריגה שלכם, ובעובי החוט

ועכשיו, בגלל שפורים עבר
קצת רוקדים

צמיד מדרום תל אביב

*כדאי לקרוא עד הסוף הסוף, כי למטה יש לנו הפתעה
15

מי שמכיר אותנו אפילו קצת, יודע שחוץ מסריגה אנחנו מאוד אוהבות תכשיטים צבעוניים, כאלה שמקשטים בשלל צבעים את הצוואר והידיים, צובעים כל תנועה וחיוך בשלל צבעים. מבצבצים כמו כתם צבע שמציץ ונגלה מתחת לשרוול, או גלויים כמו פריט לבוש על זרוע חשופה בקיץ.
הצמידים שבתמונה סרוגים על חוליות של שרשרת מתכת. את השרשראות אפשר למצוא בשלל גדלים, עם חוליות קטנות או גדולות, עדינות או גסות, בכסוף, מוזהב או מושחר.
הן נמכרות בחנויות יצירה ובחנויות לאביזרי תכשיטים בכל הארץ. יש ריכוז של חנויות כאלה באזור כיכר המושבות בתל אביב (צומת הרחובות: החשמל, העליה, דרך יפו). מי שלא מכיר את אבגד או אימפריאל מטאל ושאר החנויות שיש שם, ממש כדאי שיעשה שם ביקור. בפעם הראשונה, כדאי לבקר עם ידיים בכיסים, ממש כמו שהולכים לתערוכה במוזיאון, ללכת לאיבוד בין השורות והמדפים, לראות שפע שלא יתואר של חוטים, חרוזים, אביזרים, שרשראות, יציקות, אבנים ומה לא!
כדאי להיכנס ליותר מחנות אחת, רק כדי להבין שלשפע הזה אין סוף.
רק בביקור השני, או אחרי הפסקת קפה ומחשבה עמוקה (יש בית קפה קטן וחמוד בפינת העליה ולבונטין), מותר לעשות קניה קטנה.
ואפשר גם לא להקשיב לעצות שלנו ….
088fad67-0a67-48a3-96d2-a7986087ce04
אז דבר ראשון שעושים הוא לקבוע את אורך השרשרת שעליה נעבוד. צריך למדוד אותה על היקף היד ולקחת בחשבון את הסוגר. בדרך כלל אלו חוליות פתוחות, כאלה שאפשר לפתוח עם פלאייר וכך לנתק את השרשרת.
1
מכאן מתחילים לסרוג חצאי עמודים אל תוך חוליות השרשרת. דילגנו עבורכם על השלב המבלבל של בחירת החוטים והצבעים. בדרך כלל אנחנו מנסות איזה שבע מאות ניסיונות עם שילובים שונים, השולחן נראה כמו אחרי מלחמת ספגטי, כי אנחנו מנסות ופורמות ושוב מנסות עד שאנחנו מוצאות את מה שעובר לנו בראש עכשיו.
אנחנו עובדות עם כמה חוטים ביחד, כדי לקבל אפקט צבעוני עשיר, או סתם, כי קשה לנו לוותר על חלק מהצבעים. אלו חוטים סינטטיים שמיועדים לעבודות תכשיטים, כאלה שהצבע והברק שלהם לא נשחק במהלך השימוש. אפשר למצוא אותם בחנויות יצירה ולפעמים גם בחנויות שמוכרות חוטים לסריגה.
2
חוליות השרשרת הן מבנה תלת מימדי מרתק, הן יושבות ומשתלבות זו בזו באופן מדויק, אבל רוב הזמן הן משוחררות מה שמאפשר את גמישות השרשרת. במהלך העבודה הן נוטות להסתבך, לכן מסדרים כל פעם את החוליה הבאה לפני שמתחילים לסרוג אותה. הסריגה לתוכה והמעבר לחוליה הבאה מקבע אותה במנח הרצוי.
מספר חצאי העמודים תלוי בעובי החוטים ובגודל החוליות, צריך לשים לב שלא מהדקים ומכווצים את שרשרת החוליות. סריגה של יותר עמודים ממה שצריך הופכת לדוגמה מסולסלת על גבי השרשרת.
בחוליה הראשונה והאחרונה סרגנו 4 חצאי עמוד ובכל היתר, 2 חצאי עמוד בכל חוליה
3
בסיום שורת מילוי החוליות אנחנו מנתקות את החוטים ושוזרות אותם בסריגה. בדרך כלל אנחנו חוזרות ועובדות שוב מתחילת השורה, כדי שכל העמודים והעיניים יופנו לצד ימין של העבודה (זה שנראה כאשר הצמיד יהיה ענוד על היד), אבל בהחלט אפשר להפוך את העבודה ולסרוג חזרה ולקבל את האפקט הייחודי של צד שמאל.
אחרי התלבטויות נוספות בעניין הצבעים, סרגנו עיניים שטוחות אל הלולאה האחורית של העיניים מהשורה הקודמת.
עיניים שטוחות מכווצות את העבודה, לכן חשוב לסרוג אותן רפויות המיוחד.
4
בהמשך סרגנו עוד שורה כזאת, כי אנחנו לא מצליחות לוותר על האפשרות להוסיף עוד צבעים לצמיד. הפעם סרגנו אל אותן הלולאות, אליהן סרגנו גם את השורה הקודמת, כדי לא להסתיר את יופייה. זה מאט מאוד את הקצב ומחייב עבודה סבלנית, כי צריך לעזור למסרגה לפלס שוב את הדרך. צריך גם להיזהר לא ל'פצוע' את החוטים.
4
בכל שלב של סיום שורה, אפשר לסיים את העבודה ולחבר את הסוגר בחוט מחט או מסרגה.(סוגרים יפים ואיכותיים כמו אלה שבצמיד שמגיעים כל הדרך מיפן הרחוקה, אפשר לקנות אותם מאיתנו)
אפשר להמשיך ולהוסיף שורות של עיניים שטוחות, אל לולאות אחריות או אל אחורי העמודים. אפשר גם להוסיף שורת מניפות, ותמיד תמיד מתאימים פה חרוזים.
13
10
7
6

*ולהפתעה
ביום שישי הקרוב, ה-8/1/16 בין השעות 9:00-12:00 יתקיים בסטודיו שלנו במושב אביגדור בוקר סריגה פתוח וחופשי
בתכנית:
9:00-9:30 התכנסות והיכרות
9:30-10:15 בערך סריגה חופשית, יש קפה ותה, וחטיף קליל
10:15-10:45 נוציא לחם, וטחינה וירקות חתוכים, בקטנה, אבל ככה שאפשר לקחת צלחת
10:45-11:15 הדרכה בסיסית של העברת עיניים ממסרגה למסרגה, בסריגה של שתי מסרגות

לפרטים נוספים והרשמה: ….. עידית 054-5901388 …….. נטע 050-4280322
ושיר,  מרחוק ולכבוד השמש שיצאה

ארבעה עיגולים ושיר

עיגול הוא הצורה, כמו שאנחנו מתייחסות אליה שממנה מתחילים דברים
אנחנו אוהבות להתחיל שטיחים, וסלים , ואפילו פרטים קטנים כמו פרחים מעיגולים
הרעיון לריבוע הזה, מגיע ממוטיב מספר #98 בספר Beyond the Square

חשבנו על גירסה משלנו לריבוע הזה, ובחוטי טריקו

igul14

התמונות אומרות הכל, ככה אנחנו רוצות לחשוב
מתחילים מארבעה עיגולים, כל אחד סביב טבעת קסם, שלוש עיניים ואחד עשר עמודים
סוגרים בסגירה חכמה, כך שיש שתים עשרה עיניים סביב העיגול

igul166
igul222

 

אחרי שיש לנו ארבעה עיגולים,  נתחיל לחבר אותם

igul1

igulim45

igulimמ67igulim8901igulimken101

החיבור בתנועה
(ברקע השיר ״נפלא פה״ של הבילויים)
בנקודת החיבור בין שני עיגולים, אנחנו סורגות את העמוד הכפול לתוך שתי העיניים של שני העיגולים
(ההדגמה בתוך הסרט הקצר)

igul31

igulim991
igulimmany81

igulimsimanim

נורה ג׳ונס, היא זמרת שהתחילה את הדרך בגיל צעיר מאוד.
יש בה איזה שקט וקול מלטף, ותמיד כשאנחנו רוצות להקשיב למוזיקה כשנמצאות בנות בסטודיו שלנו
היא מתגלה כפסקול מושלם,
לפני שנתיים וחצי, יצא אלבום בשיתוף פעולה של דניאל לופי ודנג׳רמאוס שנקרא Rome והיא לוקחת בו חלק פעיל

אחד השירים, המקסימים מאלה שאנחנו מכירות בכלל גם בגרסת האלבום שלו, Black
מובא כאן, כמו שלפעמים חץ חודר ללב
על הרצפה, עם המיקרופון ביד, כמו שהיינו רוצות אולי להקשיב לה כשאנחנו ממש קרובות

דוגמה אחת קטנה

הדוגמאות שאנחנו סורגות הן דבר שמתפתח תוך כדי העבודה. האפשרויות האינסופיות בשילובי הצבעים והדוגמאות יוצרים כל פעם מרקמים חדשים ומרתקים בסלים, בשטיחים, בתיקים ובתכשיטים שאנחנו סורגות.
9
אנחנו שתיים, שונות כמעט בכל מובן, אבל הדבר הכי חזק בינינו הוא הצורך להתחדש כל הזמן ביצירה. לסרוג משהו חדש, כזה שעוד לא עשינו קודם. צורה שהיינו רוצות לפענח את האופן בו היא מתפתחת, לתרגם אותה למעשה. חומרים בעוביים שונים, שצריך כאן ועכשיו, להבין איך הם יכולים לצמוח ולהשתלב באותה העבודה.
אנחנו מתכננות את הדוגמה שורה אחרי שורה, מחליטות לפי מראה העיניים, לפי עובי החוט והתפתחות הצורה. זה דומה לבישול ותיבול יותר מאשר לתכנית עבודה מסודרת.
הכוונה היא שהכיף הגדול, הוא לפצח בכל שורה את הקוד של הדוגמה וההתרחבות הרצויה, כמה עיניים צריך להוסיף, לדלג, לצמצם, להחליף בעיניי שרשרת כדי להגיע אל התוצאה הרצויה.
גם בסדנאות אנחנו מלמדות את הבנות להתפתח עם הדוגמה מתוך הבנה של האפקט שהן רוצות להגיע אליו ואופן התקדמות העבודה.
אנחנו צוחקות ואומרות שהסריגה היא כמו פתרון סודוקו, למרות שאף פעם לא טרחנו וירדנו לעומק ההשוואה. בעצם, בסודוקו יש רק אפשרות אחת לפתרון נכון של החידה ובסריגה יש דרכים רבות ושונות שכולן מובילות לתוצאות שונות ויפות וכולן נכונות.
בקיצור, מדובר בהרבה ניסוי ותהייה.
וגם הרבה מאוד טעייה… היכולת להתחרט ולפרום זה לוקסוס אדיר בתהליך העבודה. יותר טוב ממחק שמשאיר סימנים על הדף או טעות בתיבול שהיא כבר חלק מטעמו של התבשיל, הפרימה מאפשרת לנו לבטל את מה שלא שלם ולחזור לעבוד מהנקודה בה נבחר. צריך להבין,שלמעשה הפרימה היא חלק בלתי נפרד מתהליך הסריגה.
כבר קרה לי שצללתי כל כך עמוק אל תוך הניסיונות, סורגת, פורמת, בודקת ומנסה, שלא הצלחתי להניח לעבודה. אפילו שעוד רגע אמורים היו כבר להגיע האורחים שהזמנתי בעצמי לארוחת שישי, עדיין לא הצלחתי להניח את הסריגה ולקום להכניס את תפוחי האדמה והעוף בזמן לתנור. מאוד לא נעים להגיש תפוחי אדמה אפויים חצי דרך, במיוחד אחרי שאת קטע הסריגה שבגללו הכל קרה, פרמתי בסופו של דבר, כי לא הייתי ממש מרוצה….

watermark

דוגמה אחת יפהפיה , שהאפקט שלה  מרשים והסריגה שלה יחסית פשוטה נסביר פה בהמשך,
את הדוגמה נסרוג שורה שורה, כל שורה בצבע אחר כדי שהאפקט יהיה משמעותי.
בסוף כל שורה, כדאי לסגור אותה , לגזור את החוט ולהתחיל את השורה הבאה במקום אחר. אפשר גם לראות כאן איך אנחנו סוגרות את השורה.

נתחיל לסרוג את הדוגמה אל תוך שורה של חצאי עמודים.
1
בצבע אחר נתחיל לסרוג : חצי עמוד,ואחריו עין שרשרת
2
נדלג על עין אחת מהשורה הקודמת.
אל העין הבאה נסרוג *חצי עמוד, עין שרשרת, נדלג עין אחת מהשורה הקודמת* כך עד סוף השורה.
חשוב לשים לב, שבסוף השורה נסיים בעין שרשרת ורק אז נסגור את השורה בעין שטוחה.
3 4
את השורה הבאה נסרוג אל הרווחים שנוצרים מתחת לעיניים ולא בתוכן.
5
אל תוך כל רווח נסרוג שני חצאי עמודים.
למעשה נשמור בדוגמה הזאת כל הזמן על מניין קבוע של עמודים.
אנחנו עובדים כל הזמן בזוגות: בשורה השנייה סרגנו חצי עמוד ועין שרשרת אל כל שתי עיניים מהשורה הראשונה,
בשורה השלישית סרגנו 2 חצאי עמודים אל כל רווח שנוצר בין שני עמודים מהשורה השנייה.

6

סיימנו לסרוג את הדוגמה אפשר לעצור כאן ואפשר להתחיל לסרוג אותה עוד פעם מהשורה השנייה,
אפשר באותם צבעים או בצבעים אחרים.
תסרגו…תפרמו….וככה תדעו מה אתם מעדיפים..
7

8
עבודה נעימה

שטיח לב פתוח

יש משהו בצורה של הסמל של הלב מאוד מושך.
השטיח הזה התחיל מנסיון לסרוג לב פשוט, כמו שהוא

כך הוא נראה בסוף התהליך, לפני שסידרתי אותו על הרצפה בחדר

openheart11

וככה הוא נראה בהתחלה

openhheart12

אפשר היה להמשיך אותו כמו בדוגמא שלמעלה, ולסרוג כל שורה בצבע אחר, אבל היו לי עיגולים קטנים שהחלטתי לנסות לחבר מסביב

openheart13

openheart14

openheart15

openheart16

openheart17

openheart18

openheart19

אחרי שהשטיח היה מוקף כולו בעיגולים, מחוברים בחוט השחור
סרגתי לו מסגרת

openheart20

ומעל המסגרת הוספתי כמה שורות

openheart21

בתמונה הזאת אפשר לראות טוב יותר את סדר הצבעים

openheart22
אחרי השורה האדומה, שהיא גם האחרונה לקחתי חוט שחור וגזרתי לפסים קטנים באורך של בערך 10 ס"מ
את הפסים האלה קשרתי מסביב – מה שמעניק לדוגמא את הצריבה הסופית

openheart23

עינב ג'קסון כהן – ניתוח לב פתוח
צריך רק להקשיב

לב אדום בחול


הלב האדום קרה באופן ספונטני לפני כמה ימים.
לקחנו קצת חופש באמצע החיים,
בזמנים כאלה כשהראש והלב פנויים
מגלים שבכל פינה קיימים דברים נפלאים ומעניינים.
מעל כניסה לבניין בסתם רחוב לא חשוב,
צדו עיניי את המראה המרהיב של חוטי צמר אדומים שזורים ללבבות אדומים ופרועים.
אני חושבת שהם עשויים בטכניקה של טבילת החוטים בדבק וייבוש שלהם בצורה הרצוייה,
בדרך כלל מכינים כך קערות ואהילים מדליקים.
מי שהכין את הלבבות האלה לקח תהליך פשוט לגבהים.



הלכנו גם לחוף הים,
לשבת על החול הלבן,
להתרחץ במים הכחולים. 
כמובן שהבאתי איתי סל וחוטים,
כדי שאוכל לשבת לסרוג מול הגלים…




איכשהו כשישבתי שם עם החוט האדום שבדיוק סרגתי, נזכרתי בלבבות האדומים, הפרועים…
החלטתי לשנות כיוון ולסרוג לב אחד אדום שיתאים.
זכרתי את הדוגמה הפשוטה שלמדתי פעם
כדי שתתאים לחוט טריקו עבה, החסרתי כמה עמודים.

ציירתי את הדוגמה המעודכנת בחול הרטוב,
מזדרזת לצלם לפני שהגלים חוזרים ומוחקים.

עם כל הכבוד לציור בחול שיצא ממש לא ברור,
ציירתי אותו שוב על קופסאת נעליים בדרך למיחזור.

אז זהו זה הלב הושלם ונפרש להצטלם מול הגלים
והם שטפו אותו במי המלח ופרעו את הפקעת והחוטים,
עכשיו ממש רואים את הדמיון ללבבות המקוריים.




אז שתהיה לכולנו שנה טובה!
שנה של חופש והרבה השראה
והרבה לבבות אדומים ופרועים,
נישאים ברוח ונשטפים בגלים.