איך חושבים שטיח

9
סריגת שטיח, כמו הרבה דברים בחיים, יכולה להתפתח באופן טבעי ופשוט.
זה ממש קל להתחיל ולסרוג, כאשר אנחנו יודעות מראש איזה שטיח אנחנו רוצות לסרוג ולאן אנחנו רוצות להגיע. היד נשלחת אל חוט בצבע מסוים, בכלל בלי שנשאלה. האצבעות והמסרגה מתחילות בפעולתן.
טבעת קסם… עמודים… ויאללה… מתחילים.
לפעמים, כמו בהרבה דברים בחיים, הכל יפה ומושך ואפשר ללכת לאיבוד מרוב אפשרויות וכיוונים. כל כך הרבה שטיחים יפים, חלקים וצבעוניים, עם דוגמאות פשוטות או בגוונים אחידים עם תחרה מלאה חורים, במרקם אחיד עם שורות שורות בצבעים מתחלפים.4
אנחנו מאוד אוהבת את שלב הבלבול הזה, את שפע האפשרויות האינסופי. את השלב בו גואות המחשבות והדמיון משתולל, את פרץ היצירה, הצבעים והאפשרויות. יש כל כך הרבה כיוונים שאפשר לקחת אליהם את העבודה והאתגר האמתי הוא לעשות את הבחירה.
צריך לעשות מן סדר עדיפויות אינטואיטיבי ולמצוא את הדבר הזה, שהכי מרגש אותנו עכשיו ולבחור בו בתור קו מנחה. צבעים מסוימים שצפים בדמיון, צורות או דוגמאות שרוצים להשיג, מקור השראה שמושך אותנו.
7
אחת הדרכים להתחלה היא לבחור את הצבעים לעבודה. לערוך אותם בשורה או שיירה, להוסיף ולהחסיר, לצוות אותם בקבוצות או לשלוח חזרה אל המדפים.
עידית ואני מחפשות תמיד את החופש בבחירות של הצבעים. לעשות חיבורים שעדיין לא ניסינו, לחרוג מהכללים הלא כתובים של מה הולך עם מה, לבחון ולמתוח את הגבולות של אפשרויות השילובים.
1
2
בעבר היו קודים מאוד ברורים של מה מקובל בשילובי צבעים. אני זוכרת, דיונים ממושכים על מה מותר ומה אסור בשילובים, במיוחד של בגדים. אמא שלי הראתה לי פעם, כשהייתי ילדה, איך ההרים החומים והשמיים התכולים כל כך יפים ביחד, אבל השילוב הזה, היא אמרה, לא עובר הלאה, הוא נחשב חסר טעם כאשר מדובר באופנה ולא יכול לעבור אל מכנסיים חומים וחולצה כחולה.
בשקט בשקט, ממש בלי ששמנו לב, התבגרנו כולנו, נחשפנו לתרבויות אחרות ואיתן נפתח גם העולם הצבעוני שלנו. עולם המושגים שלנו התרחב וההגדרות של מותר ואסור לא מתקיימות בו. הכללים היום הרבה יותר פתוחים ומתייחסים אל האיזון בין הצבעים. בכל זאת אנחנו כן נותנות משמעות לחיבורים והשילובים. אנחנו מתייחסות אל עצמתם של הצבעים השונים ולא רק אל הצבע או הגוון. משלבות בין צבעים אינטנסיביים, שתופסים את העין ומשתלטים על העבודה לבין צבעים מינוריים, שמרגיעים את הטון ונותנים מרחב של נשימה בתוך כל ההמולה. מאזנות בין הבחירה המנחה של הצבעוניות הכללית לבין החריגות והשבירה. חומים וכחולים יכולים לחיות אצלנו יחד, בשכנות טובה ולפעמים הם מזמינים גם צבעים אחרים לחגיגה.
תמיד כדאי לזכור, אחרי כל ההמולה והרעש, שאפשר גם לבחור בצבעוניות מאוד שקטה. צבע אחד או שניים יכולים גם הם לעשות את העבודה.

הבחירה של הדוגמה, היא גם עוד דרך נהדרת להתחלה.
שטיח יכול להתפתח בצורה חלקה, שורות שורות של עמודים, מקוצרים או חצאים, שהולכים ומתרחבים ככל שמתקדמות השורות.
הדיאגרמה שפרסמנו בעבר, נכונה כבסיס להבנה של ההתרחבות המתפתחת בסריגת משטח עגול ושטוח, אבל צריך לקחת בחשבון שסריגה בכלל היא לא מדע מדויק. חוטי הטריקו עשויים ממגוון רחב של סריגים העשויים מהרכבים שונים של חומר, בעוביים ומרקמים שונים. לכן כל חומר מתנהג מעט שונה ומשפיע על התפתחות הסריגה. מבחינים בזה במיוחד כאשר משלבים כמה צבעים ומרגישים את המעברים מחומר עבה לדק, מחומר קשיח לחומר אלסטי. התוצאה המידית של חוסר ההתאמה בין החומר לדוגמה היא התכווצות או התרחבות יתר (תלתלים) של שולי הסריגה.
לכן אנחנו מלמדות להתפתח עם הסריגה תוך שימוש בתחושה והרגשה, זאת לא ממש אינטואיציה, אלא בנוי על היכולת להתבונן על העבודה ולהבין מה רואים.
יש טריק נחמד ושימושי שאנחנו מלמדות בסריגת שטיחים.
ממרכז העיגול מוצאים קו/קרן אל שולי העבודה. אפשר לדמיין אותה ואפשר להשתמש במקל או בסרגל.
אם העמודים שנסרגו מתאימים לקרן (1), השורה מתרחבת בצורה תקינה.
אם הם לא מצליחים להגיע אליה (2), השורה מצומצמת ומכווצת את העבודה. במצב כזה כדאי להוסיף עמודים.
אם העמודים, חורגים מעבר לקו הקרן (3), השורה מתרחבת יותר מן הדרוש. בסופו של דבר יהיו יותר מדי עמודים בהיקף השטיח ואז יתחילו תלתלים וסלסולים. במצב כזה כדאי להוסיף פחות עמודים ולפעמים אף לסרוג שורה אחת ללא הוספת עמודים בכלל.
אם לא בטוחים אפשר לסרוג כמה מקטעים , לעצור ולהתבונן שוב.
11
10
בשיטה הזאת, אפשר להתייחס אל כל השטיח כמו אל פיצה ענקית, מחולקת למשולשים. בדרך הזאת אפשר לעקוף את הספירה המבלבלת של העיניים בהיקף השטיח, ולחלק את הדוגמאות כך שיתאימו למשולשים.
חשוב לעקוב אחר ההתפתחות הנכונה כבר מהשורות הראשונות. לא להתעצל, לפרוש את העבודה, להתבונן ולהיות ערניות כל הזמן. לפעמים מקור השיבוש הוא בשורות קודמות ואז אין ברירה, אלא לפרום.
גם אם עובדים עם דוגמה כתובה, כדאי כל הזמן לבדוק את ההתפתחות של העבודה. ואם יש התרחבות יתר, אפשר לחרוג מהדוגמה לטובת יישור השטיח ולחזור אליה אחרי כמה שורות. לספור את העיניים בהיקף ולעשות התאמות לשורה שבה אנחנו ממשיכות.
6
לסרוג שטיח כרוך בהכרח במידה מסוימת של פרימה… לפרום הרבה או מעט, זה משתנה כל הזמן. זה חלק מהעניין של סריגה בטריקו, גם לבעלות ניסיון. כמו שכבר כתבתי, החומרים השונים משפיעים על הדוגמה באופן, שקשה לצפות מראש. לפעמים החומר חתוך רחב, אך הוא דק ועדין, לעיתים הוא צר, אך קשיח ונוקשה. זה נכון תמיד ובעיקר כאשר לומדים לפתח את היצירתיות ולהמציא דוגמאות. לכן, כדאי שניקח את כחלק טבעי מהעבודה, סוג של ניסוי ותהייה, תהליך של למידה. לא להתאבל על שעות של עבודה, אלא להתענג על חדוות היצירה החדשה.

אז צאו לדרך, תקשיבו למוזיקה, ועבודה נעימה.

מודעות פרסומת

4 תגובות על ״איך חושבים שטיח״

    1. היי עירית, אנחנו לא יודעות איך הסריגה שלך, אם צפופה, או רופפת, אבל לרוב סורגים ממסרגות מספר 8 ועד מסרגות מספר 12, והדרך הכי טובה היא לנסות לסרוג ולראות אם המסרגה נוחה. את רוב הפריטים שלנו אנחנו סורגות במסרגה מספר 10 🙂

כל תגובה, מילה או שאלה תשמח אותנו

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s