איך נמשכת השרשרת

פרוייקט השטיח שהתחלנו בהתנדבות, כדי לקשט חדר של נערות מתבגרות הצליח לגעת בהמון לבבות הרבה לפני שחשבנו על זה, נטע, נועה בקר,  ליאת בנטוב ואני, וההיענות נגעה לליבינו מאוד.

השטיח נולד במקור כחלק מפרוייקט סיום קורס הום סטיילינג למעצבות פנים של ביה"ס סקולה
בהנחייתה של מירי בלבול, מקימת ומנהלת בית הספר לעיצוב סקולה ובמרכזו עיצוב מחדש של חדרי הוסטל לנערות באווירת ארצות שונות, השטיח המקורי שסרגנו  יועד לחדר שעוצב בסגנון רומני, ונסרג בצבעי אדום, לבן, ומעט ירוק.
נועה פז ורונית פלטי מעצבות את אחד מחדרי ההוסטל ומעוניינות שיהיה בחדר גם שטיח.
בעקבות הפניות הרבות לסרוג את השטיח, החלטנו להרחיב את המעגל, ולהגיע לעוד בנות שמעוניינות ויכולות לתרום מזמנן, כשרונן, ומעט מהחוטים שברשותן.

המשתתפות בפרוייקט יקבלו את הדוגמה לסריגת השטיח ביום הסריגה העולמי במרחב הציבורי, שיתקיים בשבוע הבא ביום שלישי ה23/6 בפארק הירקון בין השעות 11:00-19:00
(מול הלונה פארק, בדיוק מאחורי תחנת פז, יש שם חניה ענקית)

כל שטיח ייסרג על ידי שלוש או ארבע בנות חרוצות, שמתגוררות בקרבה יחסית אחת אל השניה,כל אחת תסרוג בין 7-10 שורות מהשטיח, ואז תעביר אותה לבאה ברשימה, וכך, שלוש או ארבע בנות ישלימו שטיח אחד.

בינתיים, אנחנו מוצאות את עצמינו עוברות על הדוגמה, בודקות שהיא מדוייקת וברורה
ומתאימות צבעים

פעם ככה


Slide3

ופעם ככה

Slide2

וגם ככה

(כנראה שאת שילוב הצבעים הנוכחי, אני כבר לא אפרום, בכל מקרה, נמשיך לעדכן אתכם בהמשך)

Slide1
ואם אחרי הכל, אתן בעלות ידע בסריגה ועדיין רוצות להצטרף ולהתנדב לסרוג את השטיח,
אתן מוזמנות לשלוח מייל אל sorgotbazman@gmail.com ונכניס אתכן בשמחה לרשימה*וגם אם לא תצליחו להגיע ליום הסריגה ואתן מאוד רוצות לקחת חלק בפרוייקט נשתף אתכן.

יום הסריגה העולמי במרחב הציבורי, פרטים נוספים בבלוג של אלונה ארובס
אפשר לדלג על מוזיקה, פשוט גיליתי, שאם אני מדלגת עליה אז המחשבות מתרוקנות מהצבעים
עופרה פוקס, שרה ״באי קטן״ שמתי כספי הלחין, ורוני ידידיה, בתכנית שלו אספרסו השמיע הבוקר

תקשיבו, זה כל כך יפה….

סופי היקרה

בסוף בסוף, סופי תהיה שמיכה, שתחילתה פרח קטן ותמים, והמשכה מנדלה שהולכת ומתרבעת, וממשיכה למעוין, עם המון דוגמאות, ואפשרויות חיבור וגדילה, וגודלה הסופי נע בין מטר אחד מרובע לכמעט שני מטרים.
מה שמשך אותנו, כנראה, היה שפע האפשרויות, גם של הדוגמאות וטכניקות הסריגה במסרגה אחת, וגם של שילובי הצבעים, ואנחנו מוצאות את עצמינו לא מתעייפות, וממשיכות לגדול עם הדוגמה והרבה לדבר על הפרוייקט הענק עם המון האפשרויות הזה שמוגש לנו ולכם, כמו ספר פתוח, וכל מה שנותר הוא לקחת מסרגות וחוטים לידיים ולסרוג.
דדרי אייס, מהבלוג Look At What I Made, פצחה בסריגת השמיכה,  אי שם בינואר 2015, וחלקיה נפרשים על פני 20 פרקים,  אנחנו הולכות אחריה, עוקבות אחרי ההוראות, משלבות צבעים כך או אחרת, מראות אחת לשניה, מתלבטות עם הצבעים, מכינות קפה, לפעמים פורמות, מופתעות, ומחייכות .
אני לא אלאה אתכם, קצת תמונות, והרבה פרטים חשובים למטה, כדי שלא נתעייף, אתם, נטע ואני.

כבר מההתחלה יש איזה טריק מתוק בשילוב של סוגי התכים החובקים השונים, מקדימה ומאחור שמדגיש את הגדילה של הפרח, התוצאה יפה לא פחות גם כאשר בוחרים לסרוג בצבע אחד בהיר, הפרח הראשון שלי מכותנה נראה ככה

Slide5וככה הוא נראה בהמשך

Slide6

במעבר לטריקו כדאי לקחת בחשבון שרצוי למתן את גדילת העיגול, ולפרוס אותה על פני שתי שורות כדי לא לקבל שטיח עם גלים, השטיח הזה, שנסרג מחוטי טריקו מגיע בסוף השורה ה 14 שלו לגודל של 74 ס״מ, ובין הפרח, לשורה הירוקה הראשונה הוספתי לו שורה אחת (בצבע בז׳), כדי למנוע את הגלים האלה

ככה נראה השטיח בהתחלה
Slide2וככה כשהוא פרוס על הרצפה, אתמול, בסטודיו

Slide7

אני אוהבת מאוד את ערכת הצמר של לוסי מ Attic 24 ואת השמיכה עצמה אני סורגת מהחוטים של הערכה (פלוס כמה חוטים  שמצאתי בסטודיו, בעובי דומה וצבעים קצת לא קשורים, אבל מי בודק) במסרגה מספר 4. נכון לעכשיו, בסוף החלק הרביעי היא נראית ככה
*הערכה מגיעה בשקית אורגנזה ענקית מאנגליה, לא הרבה אחרי שמזמינים אותה, ומחירה שפוי ודומה מאוד למחירים בארץ, אם כי חיפשתי ומצאתי שיש שפע של חוטים מכל הסוגים גם בחנויות בישראל, ולא חייבים לרוץ וללחוץ על כפתורים כדי להזמין מחו״ל

Slide2

בין לבין, כמו בוירוס, אבל במובן הרבה יותר חיובי, הדבקתי את נטע ואת ליאת מעושה עיניים,
ליאת עשתה כמה שינויים בדוגמה, והשמיכה שלה נראית, נכון להיום ככה

Slide3

נטע היא כמו בשיר של יונתן גפן ״כבר ראיתם את השמלה החדשה של ענת״ (מאז שפתחנו את הבלוג הזה  אני מחפשת סיבה להכניס אותו לכאן, אז הנה) הצבעים שהיא בחרה בהם,  כמו גם סוג החוט
(שילוב של ויסקוזה של אליזה עם עוד כמה חוטים מסוגים שונים שהיו לה בסטודיו  והיא שילבה אותם) מניבים תוצאה צבעונית ססגונית ומלאת עוצמה.
היא ביקרה השבוע בסטודיו, בערב הסריגה הפתוח שלנו, שלפה את החוטים והמסרגות שלה, הסתכלה על הסופיות החיוורות שלנו ואמרה שבעצם אולי היא תפרום, כי היא רוצה משהו עם תוצאה קצת יותר שקטה, וכולנו שתקנו, חוץ ממני, שקמתי והלכתי להכין קפה לכולן.

Slide7

זאת השמיכה של אולין, שלומדת אצלינו, היא הלכה על חוט כותנה כפול, מה שמאיץ את הגדילה של השמיכה, והצבעוניות שלה שובת לב, ואם תרצו עוצרת נשימה, הנה היא

Slide8
כמה פרטים עניניים לפני שמתחילים במלאכת הסריגה:
*סריגת השמיכה, שגודלה הסופי נע בין מטר אחד- לבערך שניים (תלוי בעובי החוט ומידת המסרגה בהם אתם סורגים) מחולקת ל-20 חלקים,  והדוגמה המאוד מפורטת נמצאת בבלוג Look At What I Made  מלווה בתמונות נהדרות, כאשר כל חלק מודגם בסרט שאסתר מהבלוג   It's all in a nutshell צילמה עבור כל מי שרוצה לסרוג את השמיכה, וזקוקה להדגמה מוחשית.
והנה קישור לסרט הראשון בו היא מדגימה בצורה רהוטה ושקטה את הפרח של ההתחלה.
אורך הסרטים ביוטיוב, נע בין ארבעים דקות לכמעט שעתיים, ואסתר הנהדרת מדגימה באנגלית רהוטה שלב אחרי שלב, כפי שהם מפורטים בדוגמה המקורית, בחירת הצבעים שלה שונה מהבחירה המקורית של דדרי.
*אפשר לעיין  בפוסט הזה, ולהתחקות אחר גודלה הסופי של השמיכה, וסוגי החוטים השונים בהם אפשר לסרוג אותה, אני חייבת לציין שכאשר סורגים בחוטי כותנה שמשקל פקעת אחת הוא 50 גר׳ ואורך החוט הוא 125 מ׳ גודל השמיכה המתקבל קרוב יותר לגודל הבינוני שמציעה דדרי (כלומר 1.40*1.40 מ׳), זה כמובן תלוי מאוד במתח הסריגה שלכם, ובמסרגה שבה תסרגו.
*החום הניח לנו בידיים חוטי כותנה, אם כי חלקינו סורגות את השמיכה גם בחוטי אקרילן ״אמיתיים״.
כאשר סורגים בחוטי אקרילן אמיתיים, רצוי להקפיד עד כמה שניתן על אורך שווה של חוט בחבילה של 100 גרם, אז אני מודה, שחלק מהתלמידות שלנו שסורגות את השמיכה חוטאות בשילובי חוטים שאורכם נע בין 200 מטרים לחבילה, ל240 מטרים לחבילה, אבל מכיוון שמדובר בחומר סינטטי, אני משערת שלא תהיה בעיה בכביסה….
*הגדלים המוצעים הסופיים של השמיכה מרובעים, אבל יש המון אופציות להגדלה של שמיכת מלבן, ככה שבכל מקרה רוחב השמיכה יהיה כמו בפירוט, אבל אורכה, כנראה (לפי הבחירה שלכם) בכל זאת ארוך יותר, ולא קשה לתכנן לסרוג ככה כיסוי מיטה אם ממש רוצים

אלה לא המלים הסופיות שלנו על סופי, היא הולכת איתנו לישון ומתעוררת בבוקר כשהציפורים רק מתמתחות לפני שהן מצייצות, ואת השטיח שהולך , וגדל ומשתנה עוד נעלה כאן בהמשך, בינתיים, לפני סוף השבוע עם המנוחה שמחכה לנו, אני מצרפת את השיר של יונתן גפן, שהזכרתי למעלה, (ואם אין לכם את ״הכוכבים הם הילדים של הירח״ ספר השירים שלו, אז עכשיו זאת הזדמנות מצויינת לחפש אותו, זה אחד הספרים הכי מעולים שנכתבו בעברית, תסמכו עלי!)

Slide1

בסוף בסוף, אני רוצה להזמין את כל מי שסריגה מעניינת אותו, ליום הסריגה הבינלאומי במרחב הציבורי שיתקיים ביום שלישי הבא, ה 23/6 ופרטים על היום והסדנאות שיתקיימו בו, הכל בחינם, בבלוג של אלונה ארובס

ושיר, אתם יודעים שזה לא הולך בלי.
יש אינספור גירסאות כיסוי לשיר הזה של פרלל ויליאמס, ובגירסה הזאת יש משהו כל כך מתוק, שלא יכולתי להשאיר אותה בחוץ, תהנו….:)

שטיח כמו מכתב שרשרת

5

שוב אנחנו חולמות על שטיח,
שטיח שעובר כמו מכתב שרשרת, בין כמה זוגות ידיים.
וכל זוג ידיים ומסרגה שוזרים בשורות השטיח,
את האופי והסגנון שמאפיינים את עבודתם.
את הרעיונות שעוברים בראש.
את הצבעים והדוגמאות שסורגים להם את החלומות.

את השטיח הזה אנחנו סורגות בשיתוף עם נועה מ'חפצים סרוגים', ו ליאת  מ'עושה עיניים'
והוא תוצאה של שיתוף פעולה למען מטרה חשובה,
משיושלם יתרם השטיח להוסטל לנערים ונערות במצוקה בתל אביב.

4

1

אנחנו מאוד אוהבות לעבוד ביחד.
זאת השראה גדולה לשתף פעולה.
זה כוח מניע,
זאת אנרגיה שנועדה להגשמת חלומות.
והחלומות, כל כך מופרחים ויפים,
חלקם גדלים  ופורחים כמו בלונים מנופחים, מתרוממים אל תכלת הרקיע,
עד שהם מתעופפים ונעלמים מעבר לעננים.
יש חלומות, שאנחנו מצליחות להושיט יחד יד,
ולגעת בהם בעדינות, בקצות האצבעות
וכמו חלום השטיח הזה,
שגדל ופורח בינינו
מעבירות את החלום, מיד ל יד
ומפריחות אותו הלאה,
שירומם וישמח את דיירי ההוסטל.

2

ביום שישי ה 3/7 נקיים שוב יום השתלמות בסריגה למתקדמות
״סורגות בזמן״ ״עושה עיניים״ ונועה בקר מזמינות אתכן
ליום סדנאות בסטודיו במישר (ליד גדרה)
פרטים נוספים נפרסם בהמשך

כולנו נעביר גם סדנאות חינם תחת לעצים שבפארק הירקון
ביום הסריגה הבינלאומי, שיתקיים ביום שלישי ה 23/6

3

שטיח כחול חלק

לסריגה של שטיח חלק יש שיטה ״מתימטית״,  וסורגים אותו על פי אחת השיטות המקובלות, בעמודים.

נתחיל  בטבעת קסם, שבסופה נעלה שלוש עיניי שרשרת, ולאחריה נסרוג  11 עמודים סביב טבעת הקסם , ונסגור בעין שטוחה, אל העין האחרונה מבין שלוש הראשונות שהעלינו.

Slide1

את השורה השניה נתחיל משלוש עיני שרשרת ועמוד נוסף אל תוך אותה העין שממנה התחלנו (שהיא גם העין האחרונה בשורה הקודמת)
נמשיך עם סריגת שני עמודים אל תוך כל עין,   בסוף השורה הזאת יהיו לנו 24 עמודים.
בכל שורה נוסיף בפיזור 12 עמודים, כך שמספרן הכולל של העיניים בסופה  תמיד יתחלק ב- 12
(החץ האדום בתמונה מס 5 מסמן את מקום תחילת השורה)

Slide2

(אל תתבלבלו! בתמונה מעליכם, שמספרה 8 סרגתי 22 עמודים, נשארה עין נוספת לתוכה יש לסרוג שני עמודים נוספים לפני שאנחנו סוגרים את השורה ועולים לשורה השלישית, והיא מסומנת בחץ אדום)

והנה אנחנו בשורה השלישית
אתם זוכרים שהספירה שלנו היא בכפולות של 12, נכון?
אז בסיומה של השורה השלישית יהיו לנו 36 עיניים
ובסיומה של השורה הרביעית – 48 עיניים

Slide3

המעבר בין שורה לשורה ייעשה באותו האופן כמו ההדגמה למעלה, ואפשר לדקדק ולסגור כל שורה כמו בהסבר הזה
ואז, אפשר להתחיל את השורה הבאה עם עמוד עומד, עמוד שמתחיל בתחילת השורה בליפוף של שתי לולאות על המסרגה כמו שתמרה קלי הנפלאה מסבירה בסרט הקצר הבא
ההדגמה מתחילה ממש בדקה ה 1:10, אבל שווה לראות את ההסבר שלה לפני, כדי להבין את ההבדל, ואת היופי של ההדגמה, וחוץ מזה היא באמת נהדרת.


הגענו לשורה החמישית והאחרונה בהדגמה שלנו, בסופה יהיו לנו 60 עמודים.
בשורה השישית, שהיא השורה הבאה נזיז את  הכפלות העמודים למקומות שונים בשורה, כדי למנוע צלעות בשטיח שאנחנו סורגים, ובשורה השביעית נחזור להכפיל בתחילת השורה, וכך נמשיך עד שנגיע עם השטיח לגודלו הרצוי

בשטיח שאני סורגת  הגעתי אחרי סריגה של חמש שורות לקוטר של 27 ס״מ, וגודלו הסופי  יהיה 1.40, מה שאומר שכדי לסיים אותו אסרוג 25 שורות, ויהיו לי 300 עיניים, בינתיים יש לי

Slide4

בדיאגרמה הבאה, לפיה ניתן לעבוד שורה אחר שורה  משורטטות שבע שורות, עד השורה החמישית נתחיל כל שורה בשלוש עיני שרשרת ועמוד אחד, ואת הספירה מאותה הנקודה
מהשורה השישית ואילך, נתחיל את השורות הזוגיות בשלוש עיניים  (או עמוד עומד בודד, אם אתם מתכוונים לגזור את החוט, או להחליף צבע )ונמשיך את הסריגה עד לנקודת ההכפלה ואת השורות האי-זוגיות בשני עמודים, ונוכל כך לשמור על רצף שיתן בסופו שטיח עגול, וללא צלעות.

בהצלחה!

Slide1

כמעט תמיד אנחנו סורגות בצבעים, נטע ואני, מביאות פריט שעל המסרגה, כזה או אחר עד לסטודיו של האחרת ושואלות, מתייעצות, לפעמים רק מראות, ומהר מסתירות מאחורי הגב (כדי שהשניה לא תעתיק חלילה!) ופתאום עכשיו הצבעים האחידים והרכים, החזרה והמנוחה למוח הקודח מהמצאה של דוגמה, חקירה ופרימה, מביא אותנו למחוזות אחרים ביצירה , ולאיזשהו שקט אופטימי, כחול כמו ים, אפור כמו השמים כשנעים בחוץ.

Slide1

אל האור, אבי גרייניק, פשוט בגלל שהוא טוב

עוד באותו הנושא
איך חושבים שטיח
שטיח אחד הרבה חולצות ישנות
שטיח מריבועי סבתא
שטיח לב פתוח

איך חושבים שטיח

9
סריגת שטיח, כמו הרבה דברים בחיים, יכולה להתפתח באופן טבעי ופשוט.
זה ממש קל להתחיל ולסרוג, כאשר אנחנו יודעות מראש איזה שטיח אנחנו רוצות לסרוג ולאן אנחנו רוצות להגיע. היד נשלחת אל חוט בצבע מסוים, בכלל בלי שנשאלה. האצבעות והמסרגה מתחילות בפעולתן.
טבעת קסם… עמודים… ויאללה… מתחילים.
לפעמים, כמו בהרבה דברים בחיים, הכל יפה ומושך ואפשר ללכת לאיבוד מרוב אפשרויות וכיוונים. כל כך הרבה שטיחים יפים, חלקים וצבעוניים, עם דוגמאות פשוטות או בגוונים אחידים עם תחרה מלאה חורים, במרקם אחיד עם שורות שורות בצבעים מתחלפים.4
אנחנו מאוד אוהבת את שלב הבלבול הזה, את שפע האפשרויות האינסופי. את השלב בו גואות המחשבות והדמיון משתולל, את פרץ היצירה, הצבעים והאפשרויות. יש כל כך הרבה כיוונים שאפשר לקחת אליהם את העבודה והאתגר האמתי הוא לעשות את הבחירה.
צריך לעשות מן סדר עדיפויות אינטואיטיבי ולמצוא את הדבר הזה, שהכי מרגש אותנו עכשיו ולבחור בו בתור קו מנחה. צבעים מסוימים שצפים בדמיון, צורות או דוגמאות שרוצים להשיג, מקור השראה שמושך אותנו.
7
אחת הדרכים להתחלה היא לבחור את הצבעים לעבודה. לערוך אותם בשורה או שיירה, להוסיף ולהחסיר, לצוות אותם בקבוצות או לשלוח חזרה אל המדפים.
עידית ואני מחפשות תמיד את החופש בבחירות של הצבעים. לעשות חיבורים שעדיין לא ניסינו, לחרוג מהכללים הלא כתובים של מה הולך עם מה, לבחון ולמתוח את הגבולות של אפשרויות השילובים.
1
2
בעבר היו קודים מאוד ברורים של מה מקובל בשילובי צבעים. אני זוכרת, דיונים ממושכים על מה מותר ומה אסור בשילובים, במיוחד של בגדים. אמא שלי הראתה לי פעם, כשהייתי ילדה, איך ההרים החומים והשמיים התכולים כל כך יפים ביחד, אבל השילוב הזה, היא אמרה, לא עובר הלאה, הוא נחשב חסר טעם כאשר מדובר באופנה ולא יכול לעבור אל מכנסיים חומים וחולצה כחולה.
בשקט בשקט, ממש בלי ששמנו לב, התבגרנו כולנו, נחשפנו לתרבויות אחרות ואיתן נפתח גם העולם הצבעוני שלנו. עולם המושגים שלנו התרחב וההגדרות של מותר ואסור לא מתקיימות בו. הכללים היום הרבה יותר פתוחים ומתייחסים אל האיזון בין הצבעים. בכל זאת אנחנו כן נותנות משמעות לחיבורים והשילובים. אנחנו מתייחסות אל עצמתם של הצבעים השונים ולא רק אל הצבע או הגוון. משלבות בין צבעים אינטנסיביים, שתופסים את העין ומשתלטים על העבודה לבין צבעים מינוריים, שמרגיעים את הטון ונותנים מרחב של נשימה בתוך כל ההמולה. מאזנות בין הבחירה המנחה של הצבעוניות הכללית לבין החריגות והשבירה. חומים וכחולים יכולים לחיות אצלנו יחד, בשכנות טובה ולפעמים הם מזמינים גם צבעים אחרים לחגיגה.
תמיד כדאי לזכור, אחרי כל ההמולה והרעש, שאפשר גם לבחור בצבעוניות מאוד שקטה. צבע אחד או שניים יכולים גם הם לעשות את העבודה.

הבחירה של הדוגמה, היא גם עוד דרך נהדרת להתחלה.
שטיח יכול להתפתח בצורה חלקה, שורות שורות של עמודים, מקוצרים או חצאים, שהולכים ומתרחבים ככל שמתקדמות השורות.
הדיאגרמה שפרסמנו בעבר, נכונה כבסיס להבנה של ההתרחבות המתפתחת בסריגת משטח עגול ושטוח, אבל צריך לקחת בחשבון שסריגה בכלל היא לא מדע מדויק. חוטי הטריקו עשויים ממגוון רחב של סריגים העשויים מהרכבים שונים של חומר, בעוביים ומרקמים שונים. לכן כל חומר מתנהג מעט שונה ומשפיע על התפתחות הסריגה. מבחינים בזה במיוחד כאשר משלבים כמה צבעים ומרגישים את המעברים מחומר עבה לדק, מחומר קשיח לחומר אלסטי. התוצאה המידית של חוסר ההתאמה בין החומר לדוגמה היא התכווצות או התרחבות יתר (תלתלים) של שולי הסריגה.
לכן אנחנו מלמדות להתפתח עם הסריגה תוך שימוש בתחושה והרגשה, זאת לא ממש אינטואיציה, אלא בנוי על היכולת להתבונן על העבודה ולהבין מה רואים.
יש טריק נחמד ושימושי שאנחנו מלמדות בסריגת שטיחים.
ממרכז העיגול מוצאים קו/קרן אל שולי העבודה. אפשר לדמיין אותה ואפשר להשתמש במקל או בסרגל.
אם העמודים שנסרגו מתאימים לקרן (1), השורה מתרחבת בצורה תקינה.
אם הם לא מצליחים להגיע אליה (2), השורה מצומצמת ומכווצת את העבודה. במצב כזה כדאי להוסיף עמודים.
אם העמודים, חורגים מעבר לקו הקרן (3), השורה מתרחבת יותר מן הדרוש. בסופו של דבר יהיו יותר מדי עמודים בהיקף השטיח ואז יתחילו תלתלים וסלסולים. במצב כזה כדאי להוסיף פחות עמודים ולפעמים אף לסרוג שורה אחת ללא הוספת עמודים בכלל.
אם לא בטוחים אפשר לסרוג כמה מקטעים , לעצור ולהתבונן שוב.
11
10
בשיטה הזאת, אפשר להתייחס אל כל השטיח כמו אל פיצה ענקית, מחולקת למשולשים. בדרך הזאת אפשר לעקוף את הספירה המבלבלת של העיניים בהיקף השטיח, ולחלק את הדוגמאות כך שיתאימו למשולשים.
חשוב לעקוב אחר ההתפתחות הנכונה כבר מהשורות הראשונות. לא להתעצל, לפרוש את העבודה, להתבונן ולהיות ערניות כל הזמן. לפעמים מקור השיבוש הוא בשורות קודמות ואז אין ברירה, אלא לפרום.
גם אם עובדים עם דוגמה כתובה, כדאי כל הזמן לבדוק את ההתפתחות של העבודה. ואם יש התרחבות יתר, אפשר לחרוג מהדוגמה לטובת יישור השטיח ולחזור אליה אחרי כמה שורות. לספור את העיניים בהיקף ולעשות התאמות לשורה שבה אנחנו ממשיכות.
6
לסרוג שטיח כרוך בהכרח במידה מסוימת של פרימה… לפרום הרבה או מעט, זה משתנה כל הזמן. זה חלק מהעניין של סריגה בטריקו, גם לבעלות ניסיון. כמו שכבר כתבתי, החומרים השונים משפיעים על הדוגמה באופן, שקשה לצפות מראש. לפעמים החומר חתוך רחב, אך הוא דק ועדין, לעיתים הוא צר, אך קשיח ונוקשה. זה נכון תמיד ובעיקר כאשר לומדים לפתח את היצירתיות ולהמציא דוגמאות. לכן, כדאי שניקח את כחלק טבעי מהעבודה, סוג של ניסוי ותהייה, תהליך של למידה. לא להתאבל על שעות של עבודה, אלא להתענג על חדוות היצירה החדשה.

אז צאו לדרך, תקשיבו למוזיקה, ועבודה נעימה.

מחמם צואר לוכד חלומות

Bבמזג האוויר הזה, כשבחוץ נורא קר, זה תענוג לשבת מול הקמין ולסרוג. אבל לסרוג ביחד זה הכי כייף.
בזמנים אחרים כאשר נשות המשפחה המורחבת, השכונה או הכפר היו מסיימות את מטלות הבית והמשק הן היו מתקבצות לחברותא. המפגשים היו דבר יומיומי, בלתי אמצעי, ללא תיאומים מיוחדים וללא הכנה. כל אחת הביאה איתה משהו להעסיק בו את הידיים ולנצל את הזמן. אחת הביאה את הקטניות, שצריך היה למיין, אחרת תיקנה את החור בגרביים, נשים אחרות הביאו את מלאכת היד שלהן. אני ממש יכולה לדמיין אותן מולי, מקיימות סוג של טקס קבוע, מתקבצות באחד המטבחים או החצרות. יחד עובדות ומשוחחות ובטח גם משתפות בכמה סודות. הטקסים האלה ממשיכים להתקיים עדיין בכמה מקומות נידחים, אבל רובנו עברנו לקצב שונה של החיים. אנחנו מאוד אוהבות להיות הנשים שאנחנו ואנחנו לרגע לא מתלוננות, במיוחד שזה לא עושה לנו טוב לעור הפנים. יש לנו פילאטיס וקריירה, אנחנו באות והולכות, לרוב ממהרות, שותות קפה קטן ומתגלגלות הלאה.
לפעמים אנחנו פשוט קצת מתגעגעות אל שמחת המפגש הפשוט וההרגשה המשחררת של חברת הנשים. המפגש עם נשים אחרות בסדנאות שאנחנו מעבירות מחזיר אותנו לרגעים לאותם מפגשי נשים. יושבות ביחד, פנויות לרגע מהשיגרה, עובדות מלמדות ולומדות. שותות עוד קפה מוסיקה ברקע. האווירה נעימה תמיד.

A ןבזמן האחרון אנחנו נפגשות הרבה מאוד עם ליאת ש"עושה עיניים". ליאת מקסימה ומצחיקה, ואנחנו אוהבות מאוד לשתף איתה פעולה ולהתפלפל על הדרכים השונות להגיד כל דבר (״מה פתאום עמוד מקוצר?? אומרים עמוד קצר״ ״ככה את סוגרת ומתחילה שורה?….(המהום וחשיבה) מעניין…." ״מאיפה לך החוטים האלה? אז תקני לי גם, בפעם הבאה שאת הולכת לשם״) אנחנו יושבות יחד מנסות דוגמאות וטכניקות חדשות, עושות עיניים, סורגות את הזמן, מסתבכות בחוטים,  פורמות ונפעמות. אחת זורקת רעיון, השנייה מנסה, והשלישית עושה קפה ואבק. זה מרגש, וזה יצירתי ובוער בעצמותינו, וזה סוג של מכנה משותף מאוד מרגיע.
חוץ מלסרוג אנחנו כל הזמן מדברות ורצינו לשתף כמה שיותר בשמחת העבודה המשותפת. חשבנו על ערב סריגה, שהוא מפגש נשים מהנה סביב דוגמה חדשה.
ביום 26.1.15 בשעה 20:00-22:00 נקיים ערב סריגה חופשי ובו נדריך את הדוגמה החדשה . מספר המקומות מוגבל ומותנה בהרשמה מראש. לסריגת מחמם הצואר יש להביא חוטים בעובי אחיד (אפשר בהחלט להשתמש בשאריות)  שמתאימים למסרגה מספר חמש, ומסרגה (מספר חמש) את תחילת הדוגמה אפשר למצוא באתר של ליאת. היא מסבירה בדרכה הברורה להפליא את התפתחות 15 השורות הראשונות של דוגמת קורי העכביש. משורה 16 הדוגמה מתחילה להתרחב. אפשר להתחיל להרחיב בשורה מספר 16 ואפשר לחזור על סדר השורות 4-7 לקבלת מחמם צוואר ארוך במיוחד. לפני שממשיכים צריך לקחת בחשבון שההרחבה בפני עצמה מכפילה את אורך העבודה (15 שורות נוספות).G אז, אחרי שעשיתם מעשה וקראתם את תחילת הדוגמה נעבור עכשיו אל ההגדלה: שורה 16: שורת ע"ש. סורגים עין שרשרת וחצי עמוד אל עין הבסיס. 78 עיניי שרשרת וסוגרים בעין שטוחה אל החצי העמוד. שורה 17: שורת קשתות מוגדלת – עולים בע"ש 1 וח"ע לעין הבסיס. 3 ע"ש, ח"ע לקשת הראשונה בשורת הקשתות הקודמת תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו, [6 ע"ש, ח"ע לקשת הבאה בשורת הקשתות הקודמת, תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו] חזרה על הסוגריים 12 פעמים סה"כ עד לסוף הסיבוב, 3 ע"ש וסגירה בע' שטוחה לח"ע. שורה 18: שורת ע"ש מוגדלת – 80 ע"ש. שורה 19: שורת קשתות ב' מוגדלת – עולים בע"ש 1 וח"ע לעין הבסיס. 6 ע"ש, ח"ע לקשת השניה בשורת הקשתות הקודמת תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו, [6 ע"ש, ח"ע לקשת הבאה בשורת הקשתות הקודמת, תוך תפיסת שורת עיני השרשרת בתוכו] חזרה על הסוגריים 11 פעמים סה"כ עד לסוף הסיבוב, 6 ע"ש וסגירה בע' שטוחה לח"ע. שורה 20: שורת ע"ש מוגדלת – 82 ע"ש. שורה 21: שורת קשתות מוגדלת – 3 ע"ש בקשת הראשונה, ואז קשתות של 7 ע"ש ו- 3 ע"ש בקשת האחרונה. שורה 22: שורת ע"ש מוגדלת – 84 ע"ש. שורה 23: שורת קשתות מוגדלת – קשתות של 7 ע"ש. שורה 24: שורת ע"ש מוגדלת – 86 ע"ש. שורה 25: שורת קשתות מוגדלת – 4 ע"ש בקשת הראשונה, ואז קשתות של 8 ע"ש ו- 4 ע"ש בקשת האחרונה. שורה26: שורת ע"ש מוגדלת – 90 ע"ש. שורה27: שורת קשתות ב' כפולה – 2 ע"ש בקשת הראשונה ואז קשתות של 4 ע"ש כשנכנסים פעמיים לתוך כל קשת מהסיבוב הקודם. שורה 28: שורת ע"ש מוגדלת – 90 ע"ש. שורה 29: שורת קשתות אחרונה – 2 ע"ש בקשת הראשונה ואז קשתות של 4 ע"ש לכל האורך ו- 2 ע"ש בקשת האחרונה. שורה 30: סיומת – עולים בע"ש 1 וח"ע לעין הבסיס, [(2 ח"ע, 2 ע"ש, 2 ח"ע) לקשת הקרובה, ע"ש לראש הח"ע מהשורה הקודמת] חזרה על הסוגריים לאורך כל הקשתות, סגירה בע' שטוחה לח"ע הראשון. אבק של עכביש FPresentation3 עד כאן היו המלים שנטע כתבה. בדרך כלל אחת מאיתנו כותבת (והשניה מעירה לה ומתקנת, או שלא) לפעמים נטע כותבת ואומרת לי ״תקראי ותוסיפי שיר״ ולפעמים אני כותבת ואומרת לה שתעבור על זה ותצוד טעויות בעיניים שלה. הפעם, אני מוסיפה- לפני הרבה זמן, שמעתי יום אחד שיר ברדיו, הוא היה כל כך יפה שהגברתי וסגרתי את הדלת, שלא יפריעו לי להקשיב טוב, ואז, חיפשתי אותו ביוטיוב, ולא כל כך מצאתי, והרבה זמן אחר כך גיליתי שהזמרת, זאת ליאת מ״עושה עיניים״. התקשרתי אליה ודיברנו, היו הרבה הבטחות בשיחה, כאלה שמבטיחים ולא באמת מקיימים בסוף, ומה שיצא, זה שהפכנו לחברות טובות. (כאלה טובות, שכאשר אני מכינה מרק, אני חושבת פעמיים אם להכניס כוסברה, כי ליאת לא אוכלת כוסברה ואולי היא תפתיע אותי ותבוא לבקר) אחר כך היא כתבה על זה בדרכה המשגעת, ונטע ואני קראנו והתרגשנו. וגם על מחמם הצואר המתוק הזה היא כתבה (כדאי לכם לקרוא את זה בבלוג שלה, שאתם בודאי מכירים  ״עושה עיניים״) ביום שני, בעוד שבועיים בקירוב, נארח את ליאת בסטודיו שלי, למרות הקונצים שאני עושה עם קפה, סביר להניח שאני זאת שאכין, ושלושתינו, בדרכינו ננחה את מי שתגיע איך לסרוג את לוכד החלומות הזה. המפגש יתקיים בסטודיו שלי במישר (ליד גדרה) ביום שני ה26.1.15  בשעה 20:00 במישר ונסרוג את מספר המקומות מוגבל, ולכן יש להירשם מראש בטלפון עידית – 054-5901388 במייל sorgotbazman@gmail.com *ערבי הסריגה הפתוחים יהיו מעתה באופן קבוע ביום שני השני בכל חודש בסטודיו במישר, וביום רביעי הרביעי בכל חודש בסטודיו באביגדור והנה ליאת הזמרת, שרה את ״לילה בחוף אכזיב״  בעיבוד משלה. איך אני שמחה שראיתי את זה בהופעה חיה.

קלמר קטן וצבעוני

דרך הסריגה של הקלמר הזה פשוטה מאוד, אבל כמו בהרבה פעולות שאנחנו עושים בחיים, גם פה צריך לנשום קודם, רצוי להכין תה (או קפה, זה תלוי אם נטע נמצאת בסביבה)
ולסדר מוזיקה נכונה.
כי אם יש משהו שנכון להגיד על הקלמרים האלה, זה שכשהמקצב והמוזיקה שלהם מדוייקים, הם יוצאים פשוט מקסימים.

colored01
אז איך מכינים אותם?
כדי לסרוג קלמר כזה, שגודלו בערך 16 על 10 ס״מ נדרשים לנו
רוכסן באורך של כ- 16  ס״מ
חוט רקמה
חולצת טריקו אחת (או כ-4 מטרים של חוט טריקו מוכן)
בערך שישה מטרים של חוט כותנה לכל שורה שנסרוג, בארנק הזה סרגתי בכל שורה בצבע אחר, אבל אם בוחרים בצבע אחד של חוט, אז פקעת אחת של 50 גרם בהחלט תספיק
מסרגה אחת מספר 3 (או 3.5)

colored2

לפני שנתחיל, נגזור את החולצה לחוט כמו בהסבר הזה שלנו
נניח את החולצה הגזורה בצד יחד עם שאר החוטים  ונרקום על הפס של הרוכסן (לרוכסן יש בצדדים פסי סימון שמסמנים את התפר כשתופרים אותו במכונה) שרשרת עיניים
בתמונה הזאת,  רקמתי על הרוכסן שרשרת העיניים (בתמונות מספר 1-3), כאשר המרווח בין התכים הוא בין 5-7 מ״מ

colored03אחרי שיש לנו שרשרת עיניים רקומה, אפשר להתחיל לסרוג לתוכה.
המסרגה תיכנס לתוך כל עין שרשרת (שנראית בדיוק כמו עיניי שרשרת סרוגות)
וחוט הכותנה הצבעוני יעבור מתחת לחוט הטריקו, שלאורך כל סריגת הקלמר נעביר את החוט מסביבו ובתוך העיניים, בדרך זו הוא נלכד בין חצאי העמודים ומשווה לסריגה מראה תפוח ואחיד.
נסרוג לתוך עין השרשרת הראשונה שני חצאי עמודים, וכך גם לתוך עין השרשרת השניה, ולעין השרשרת השלישית חצי עמוד בודד,
(קחו בחשבון, שמספר חצאי העמודים יכול להשתנות בהתאם לאורך תכי השרשרת שתרקמו, ככל שהתכים יהיו גדולים יותר, כך יהיה צורך גדול יותר בהכפלות של חצאי עמודים בתוך כל תך)

colored16

ברצף התמונות הבא, אפשר לראות שורה אחת שלמה של חצאי עמודים, סרגתי אותה בבורדו, את חצי העמוד האחרון סרגתי מעל חוט הטריקו שבתחילת השורה, כדי לאסוף ולסגור כמה שיותר יפה את השורה, ואז סיימתי בעין שטוחה כאשר חוט הטריקו מאחורי העבודה.
בתמונה מס 11 אפשר לראות איך אני מתחילה את השורה הבאה

colored15הסדר של הצבעים לא כל כך משנה, יותר חשוב שנאהב את כולם
ואם זה צבע אחד, אז ברור שרצוי שנאהב אותו באופן מיוחד
ככה החוטים נראו לפני שהתחלתי לסרוג את הקלמר המתוק

colored13

וככה הקלמר נראה לפני שהכנסתי לתוכו את כל העפרונות הצבעוניים שלי
(*לא שלי, של הילדים והם ממילא היו מפוזרים בכל הבית)

colored02

ומוזיקה, אתם יודעים שאנחנו לא באמת יכולות בלי.
אז לפעמים אנחנו מדברות על זה, בזמן השיעורים,
על הקסם שיש בחיבורים האלה, בדיוק של קול, ועומק של שנים.
ארתה פרנקלין היתה יכולה להיות אמא של שתינו, והיא בחרה להוציא אלבום שכולו מחווה לזמרות צעירות,
מה שיפה בעיבוד הזה של  Rolling in the deep, חוץ מזה שהוא של אדל, ושהוא מהפנט בפני עצמו הוא השילוב לקראת הסוף עם Ain't No Mountain High Enough